החלטה בתיק ע"א 2693/03

זוהי בקשה למחיקת ערעור שכנגד שהגישה המשיבה על פסק דינו של בית משפט השלום בתל-אביב (כב' השופט צבי כספי) מיום 1.6.03 בת"א 69255/97 שלפיו חויבה המבקשת 1 (להלן: - " העירייה") בתשלום סך 188,456 ש"ח בתוספת מע"מ ריבית והצמדה מיום 22.9.95, בקיזוז תשלומים ששילמה בסך 40,950 ש"ח אף הם נושאי ריבית והצמדה מיום התשלום. כמו כן חויבה העירייה בהוצאות המשיבה ובתשלום שכ"ט עו"ד בסך 30,000 ש"ח בתוספת מע"מ. על פי חישובי המבקשים, נכון למועד פסק הדין, מדובר בסכום כולל של כ-370,000 ש"ח (להלן: - " סכום פסק הדין").  

1.                    רקע

(א)                המשיבה הגישה נגד המערערים תביעה בבית משפט השלום בתל-אביב לתשלום עבור עבודות תכנון ופיקוח עליון על מערכות מיזוג אויר במוסדות חינוך בתחומה של העירייה.

(ב)                 בפסק הדין חייב בית המשפט את העירייה לשלם למשיבה את מלוא סכום התביעה והעירייה הגישה ערעור. בדיון המקדמי שהתקיים ביום 30.12.04 הופנו הצדדים לגישור כשהם מסכימים שבמקרה של אי הצלחת הגישור יקבע הערעור לשמיעה.

(ג)                  לאחר שהגישור לא צלח, נקבע הערעור לשמיעה ליום 15.9.05. אולם ביום 16.8.05 הודיעו הצדדים כי הם נמצאים בעיצומו של הליך גישור חלופי, הביעו את רצונם למצותו, וביקשו לקבוע מועד חדש לשמיעת הערעור. בית המשפט נעתר לבקשתם וזימן תזכורת במעמד הצדדים לקביעת מועד דיון ליום 10.11.05.

(ד)                 בדיון שהתקיים ב-10.11.05 הודיעה המשיבה כי בכוונתה להגיש ערעור שכנגד, וכך עשתה ביום 30.11.05. בערעור שכנגד טוענת המשיבה שבית משפט קמא טעה שלא פסק לה 152,719 ש"ח נוספים, שכן העריך בחסר את מחיר היחידות נשוא הסכסוך.

(ה)                המבקשים הגישו את הבקשה דנן למחיקת הערעור שכנגד.

2.                    טענות המבקשים

(א)                המבקשים טוענים כי המשיבה לא עמדה בדרישות תקנה 434 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: - " התקנות") משום שהערעור שכנגד הוגש יותר משנתיים לאחר מועד הגשתו של הערעור העקרי.

(ב)                 באשר לטענת המשיבה שנודע לה אודות הפקדת הערבון רק ב-10.11.05, טוענים המבקשים כי המשיבה ידעה זאת לכל המאוחר ב-30.12.04, מועד הדיון המקדמי שעצם קיומו הותנה בהפקדת ערבון.

(ג)                  המבקשים טוענים כי אפשר להוכיח את ידיעת המשיבה בדרכים אחדות. הם מפנים לנכונותה של המשיבה לפנות להליך גישור, ולהסכמתה לרשום משכנתה לטובת המבקשים כאמצעי למניעת עיכוב ביצוע פסק הדין. לדבריהם התנהגות המשיבה מעידה כי ידעה שהעירייה נחושה לקיים את הדיון בערעור. המבקשים תומכים את דבריהם בתצהיר שעשה בא כוחם.

(ד)                 עוד טוענים המבקשים כי גם אם לא הומצאה ההודעה על הפקדת הערבון למשיבה באופן פורמאלי, די בידיעתה על אודות ההפקדה; כלל "הידיעה" עדיף על כלל "ההמצאה". לטענתם התבססותו של בעל דין על כלל "ההמצאה" אינה מתיישבת עם חובת תום הלב החלה על סדר הדין האזרחי.

(ה)                נוסף על כך, טוענים המבקשים בעניין עיכוב ההליכים בתקופת הגישור. לדבריהם, המחוקק לא קבע שעם העברת הליך לגישור יעוכבו כל ההליכים באופן אוטומטי, אלא רק ההליכים שלפני בית המשפט. אם ביקשה המשיבה להגיש ערעור שכנגד, היה עליה לציין זאת לפני בית המשפט, ולהגיש את הערעור שכנגד כדי שההליכים בו יעוכבו גם הם, ועניינו יבוא לפני המגשר.

(ו)                  המבקשים טוענים כי טענות המשיבה בערעור שכנגד אינן עולות מתוך הערעור שהגישה העירייה. בערעור העיקרי משיגים הם על פרשנות ההסכם שבין הצדדים והערעור מופנה נגד החיוב לשלם בעבור תכנון 748 מזגנים, שעה שהוזמן תכנונם של 260 מזגנים בלבד. לעומת זאת הערעור שכנגד מופנה נגד מחירו של כל מזגן שהוזמן. 

(ז)                  באשר להכללתו של מבקש 2 כמשיב בערעור שכנגד טוענים המבקשים שאין ערעור שכנגד יכול להיות מופנה כלפי בעל דין שלא הגיש ערעור. 

3.                    טענות המשיבה

(א)                המשיבה טוענת כי לפי תקנות 434 ו-420 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, המצאת כתב ערעור מחייבת המצאת הודעה על הפקדת עירבון או ערובה, וכל עוד לא הומצאה ההודעה, לא יחל מניין הימים להגשת ערעור שכנגד. לטענת המשיבה, המבקשים לא המציאו לה אף פעם הודעה על הפקדת ערבון, לא בכתב ולא בעל-פה, ואין לייחס לה ידיעה על סמך הסקה עצמית של מסקנות, הסקה  מרחיקת לכת, המאיינת את הוראות התקנות.

(ג)                  עוד טוענת המשיבה כי אין להחיל עליה חובת הסקת מסקנות לעניין הפקדת הערבות, מקיומו של הדיון ביום 30.12.04, לא מהפנייה להליך הגישור, ולא מנכונותה לרישום המשכנתה. תקנה 449 לתקנות מאפשרת לערוך בדיקה באשר למלוי התנאים והדרישות המקדמיות לשמיעת הערעור עד 7 ימים לפני המועד שנקבע לשמיעתו, והיא לא מצאה לנכון לערוך בדיקה שכזו. על המבקשים להראות ידיעה ברורה וממשית שלה בעניין הפקדת הערבות. המשיבה תמכה טענותיה בתצהיר מטעם מנהלה.

(ד)                 נוסף על כך, טוענת המשיבה כי לפי הוראת סעיף 79ג(ה) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, וסעיף 4 לתקנות בתי משפט (גישור) התשנ"ג-1993, משעה שהחלו הצדדים בהליכי גישור חל עיכוב הליכים בבית המשפט, ותקופת העיכוב אינה נמנית במועדים להגשת הערעור שכנגד. לשיטתה עיכוב ההליכים חל מיום 30.12.04, עת הופנו הצדדים לגישור, ועד ליום 31.10.05 עת הגיע הגישור לסיומו. לפיכך, גם אם הייתה העירייה ממציאה את הודעת הפקדת הערבון ביום 30.12.04, עדיין הוגשה הודעת הערעור שכנגד במועד.